הצטרפות
כמה חיבוקים ביום ילד באמת צריך

בית / הורות

כמה חיבוקים ביום ילד באמת צריך

אין מספר קסם של חיבוקים ביום, אבל יש משהו שכן נמדד: מגע פיזי יומיומי משפיע על ויסות מתח. מה ידוע, מה מומצא, ומה עושים כשהילד לא אוהב מגע.

נכתב על ידי
מערכת עוגן
נבדק מול מקורות מקצועיים

כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.

זמן קריאה: 2 דקות

בקצרה, מה חשוב לדעת

  • המספרים שמסתובבים ברשת, כמו ארבעה עד שנים עשר חיבוקים ביום, אינם מבוססים על מחקר.
  • מה שכן מתועד הוא שמגע פיזי מרגיע מפחית סימני עוררות ומסייע בוויסות.
  • עקביות ויומיומיות משפיעות יותר מכמות או משך.
  • ילדים עם רגישות חושית עשויים להעדיף לחץ עמוק על פני חיבוק רך.
  • מגע כפוי פוגע. הכלל המקצועי הוא לשאול ולכבד סירוב, גם בגיל צעיר.

אם חיפשתם את השאלה הזאת, כנראה נתקלתם במספר. ארבעה חיבוקים להישרדות, שמונה לתחזוקה, שנים עשר לצמיחה.

המספרים האלה מיוחסים לרוב למטפלת משפחתית אמריקאית מהמאה הקודמת, והם מעולם לא היו ממצא מחקרי. הם אמירה רטורית שהפכה לעובדה בדרך.

וחבל, כי מה שכן ידוע על מגע מעניין יותר מהמספר.

מה מגע באמת עושה

מגע מרגיע, כלומר מגע שהילד רוצה בו, פועל על מערכת העצבים ולא רק על הרגש. הוא מקושר לירידה בסימני עוררות ולתחושת ביטחון שממנה נגזרת היכולת להירגע.

אצל יילודים הקשר הזה מבוסס במיוחד. מגע עור אל עור מקושר ליציבות טובה יותר של קצב הלב, הנשימה והטמפרטורה, והוא חלק מההנחיות המקובלות בחדרי לידה.

מגע הוא לא פינוק. הוא כלי ויסות.

עקביות, לא כמות

מה משפיעמה פחות משפיע
שיהיה כל יוםכמה פעמים ביום
שיהיה גם כשלא קרה כלוםאורך החיבוק
שהילד רוצה בוסוג המגע
שהוא לא מותנה בהתנהגותמי יזם

הנקודה האחרונה בטבלה היא החשובה. מגע שניתן רק כפרס על התנהגות טובה, ונשלל כעונש, מלמד את הילד שחיבה היא מטבע עובר לסוחר. זה בדיוק ההפך ממה שמגע אמור לעשות.

מה אומר המחקר

מגע עור אל עור בין הורה ליילוד, המכונה גם שיטת הקנגורו, נכלל בהנחיות מקצועיות בזכות השפעתו המתועדת על יציבות פיזיולוגית של התינוק, על שיעורי ההנקה ועל תחושת המסוגלות ההורית. זהו אחד המקרים הבודדים שבהם השפעתו של מגע נמדדה במדדים פיזיולוגיים ישירים ולא רק בדיווח עצמי.

מבוסס על ההנחיות בנושא מגע עור אל עור ביילודים, משרד הבריאות.

וכשהילד לא אוהב מגע

יש ילדים שחיבוק רך מגרה אותם במקום להרגיע. זה שכיח במיוחד אצל ילדים עם רגישות חושית, וזה לא אומר שהם לא זקוקים לקרבה.

מה שעובד אצלם בדרך כלל:

  • לחץ עמוק במקום ליטוף: חיבוק חזק וקצר, שמיכה כבדה.
  • מגע צפוי: לומר לפני, לא להפתיע מאחור.
  • קרבה בלי מגע: לשבת צמוד, לישון באותו חדר.
  • מגע פונקציונלי: לסרק שיער, לשפשף גב לפני שינה.

הכלל שחשוב יותר מהכמות

לשאול, ולכבד סירוב. גם בגיל שלוש.

ילד שלומד שהוא רשאי לומר "לא רוצה עכשיו" ושזה מתקבל, לומד שיש לו בעלות על הגוף שלו. זה שיעור שמשרת אותו הרבה מעבר לסלון בבית.

ומתבגרים

הצורך לא נעלם בגיל שתים עשרה, רק הצורה. טפיחה על הכתף בדרך למטבח, ישיבה קרובה מול סדרה, נסיעה משותפת. אלה החיבוקים של גיל ההתבגרות, והם עובדים.

שאלות נפוצות

כמה חיבוקים ילד צריך ביום?

אין מספר מבוסס. המספרים שמסתובבים ברשת מיוחסים לעיתים למטפלת משפחתית אמריקאית, והם מעולם לא היו ממצא מחקרי. מה שכן ידוע הוא שמגע מרגיע יומיומי מסייע לוויסות.

מה מגע פיזי עושה בפועל?

מגע מרגיע מקושר לירידה בסימני עוררות של מערכת העצבים ולתחושת ביטחון. אצל תינוקות, מגע עור אל עור מקושר ליציבות בקצב הלב ובטמפרטורה, וזה מהעקרונות המבוססים בתחום.

הילד שלי לא אוהב חיבוקים. זה בעיה?

לרוב לא. חלק מהילדים, ובמיוחד ילדים עם רגישות חושית, חווים חיבוק רך כמגרה ולא כמרגיע. הרבה מהם מעדיפים לחץ עמוק, שמיכה כבדה, או ישיבה צמודה בלי חיבוק.

האם אפשר לחבק יותר מדי?

מגע שהילד רוצה בו אינו מזיק. מגע שנכפה עליו כן. הכלל המקצועי הוא לשאול, לכבד סירוב, ולא להתנות חיבה בציות.

מה עם מתבגרים?

הצורך לא נעלם, הצורה משתנה. טפיחה על הכתף, ישיבה קרובה על הספה או נסיעה משותפת ממלאים את אותו תפקיד בגיל שבו חיבוק ארוך מרגיש חודרני.

✓ מקורות

  1. משרד הבריאות, טיפת חלב, המלצות להתפתחות רגשית בגיל הרך
  2. איגוד הפסיכולוגים בישראל, פסיכולוגיה התפתחותית, עקרונות מקצועיים
  3. משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י), חומרי הדרכה להורים
  4. משרד הבריאות, מגע עור אל עור ביילודים, הנחיות מקצועיות

כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.

כך נכתב המדריך הזה

  • ✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
  • ✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
  • ✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
  • ✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה
מדיניות התוכן והעריכה שלנו ←
התכנים באתר הם מידע כללי ואינם תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

להמשך קריאה