איך לא נכנסים שוב לזוגיות שנכשלת

מי שעבר פרידה אחת מכיר את המשפט הזה, בדרך כלל בשלוש לפנות בוקר: "ואם זה יקרה שוב".

החשש הזה הגיוני, והוא גם מגובה בנתונים. אחוזי הפרידה בקשר שני גבוהים מאלה של הקשר הראשון. אבל הסיבה לכך היא לא מה שרוב האנשים חושבים, והיא דווקא מקור לאופטימיות זהירה.

מה באמת מנבא קרע

המחקר האורכי המוכר ביותר בתחום עקב אחרי זוגות לאורך שנים והצליח לחזות בדיוק גבוה מי ייפרד. הממצא המפתיע היה זה: לא כמות המריבות ניבאה את הקרע, אלא הסגנון שלהן.

ארבעה דפוסי תקשורת זוהו כהרסניים במיוחד:

מבין הארבעה, בוז הוא המנבא החזק ביותר. הוא לא מבטא כעס, הוא מבטא בוז.

למה קשר שני נמצא בסיכון גבוה יותר

שני גורמים מצטרפים כאן, ורק אחד מהם באמת בשליטתכם.

הראשון הוא המורכבות. קשר שני מגיע לרוב עם ילדים מקשר קודם, עם בני זוג לשעבר שנשארים בתמונה, עם שתי מערכות משפחתיות מקבילות ועם הסדרי זמנים שמישהו אחר קובע. זה עומס מבני שהזוגיות הראשונה לא נשאה.

השני הוא שאנחנו לוקחים את עצמנו איתנו. אם מה שהפיל את הקשר הראשון היה קושי אישי, הוא לא נשאר בדירה הקודמת. הוא עלה איתכם למשאית.

הסימן שהבעיה היא אישית ולא זוגית

יש מבחן פשוט וכואב: האם הדפוס חוזר.

אם אותה דינמיקה מופיעה עם בני זוג שונים, ובמיוחד אם היא מופיעה גם מחוץ לזוגיות, בעבודה, מול ההורים או מול הילדים, זו כנראה לא בעיה של ההתאמה. זו בעיה שנוסעת איתכם.

המקרה השכיח ביותר בקטגוריה הזו הוא ויסות כעס. אדם שהתקפי זעם מלווים אותו לא יפתור את זה על ידי החלפת בן או בת זוג, כי הזעם לא נוצר בקשר הזה. הוא רק מתבטא בו.

וזו בדיוק הנקודה שבה טיפול אישי יעיל יותר מטיפול זוגי. מטפלים רגשיים כמו יואב ניומן, שעובד עם מבוגרים סביב ויסות רגשי וכעס, מתארים את אותו דפוס חוזר: אנשים מגיעים אחרי הפרידה השנייה, מתוך הבנה שהמשתנה הקבוע בשתי המשוואות היה הם עצמם.

חמישה דברים שכן בשליטתכם

• לעשות את החשבון האישי לפני הקשר הבא. לא "מה הוא עשה לי", אלא "מה אני הבאתי לשם". זו שאלה לא נעימה, וזו גם השאלה היחידה שמייצרת שינוי.
• לטפל בוויסות הרגשי בנפרד. כעס, חרדה או קנאה בעוצמה גבוהה הם נושא לטיפול אישי, לא לוויכוח זוגי בשתיים בלילה.
• לא למהר. להיכנס לקשר חדש בזמן שהקודם עוד מדמם זה כמעט תמיד לייבא את הקרע קדימה.
• להפריד בין הזוגיות להורות. קשר חדש הוא לא הורה חדש לילדים. ערבוב מהיר של שני התפקידים הוא אחד המקורות השכיחים למשבר בשנה הראשונה.
• לתקן מהר. היכולת לחזור אחרי מריבה ולומר "זה יצא לי רע" מנבאת יציבות טוב יותר מהיכולת להימנע ממריבות מלכתחילה.

ומה אם הקשר הנוכחי כבר בסימן שאלה

אם אתם קוראים את זה מתוך קשר קיים ולא מתוך רווקות, שווה לשאול שאלה אחת: האם אנחנו עדיין מסוגלים לתקן.

לא האם אנחנו רבים, ולא כמה. אלא האם אחרי מריבה יש רגע שבו מישהו מושיט יד, ומישהו לוקח אותה. זוגות שהמנגנון הזה עדיין עובד אצלם, גם בגרסה חלשה, נמצאים במקום שונה לגמרי מזוגות שהוא כבר כבה אצלם.

ואם הוא כבה, זה עדיין לא בהכרח סוף. זה כן סימן שהזמן להתייעץ עם גורם מקצועי הוא עכשיו, ולא בעוד שנתיים.