ילד שאומר על עצמו דברים שליליים

ילד שאומר "אני טיפש" או "אף אחד לא אוהב אותי". למה הרגעה מהירה לא עוזרת, מה כן, ומתי אמירות כאלה מסמנות משהו שדורש בדיקה.

נכתב על ידי
מערכת עוגן

נבדק מול מקורות מקצועיים

כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.

זמן קריאה: 2 דקות

בקצרה, מה חשוב לדעת

אמירה שלילית על עצמי היא לרוב ניסוח של תסכול, ולא הערכה עצמית יציבה.
הכחשה מהירה של האמירה מסמנת לילד שאסור לו להרגיש כך.
שיקוף ואז בירור המצב הספציפי יעילים יותר מהרגעה כללית.
אמירות שחוזרות לאורך שבועות ומלוות בירידה בתפקוד מצדיקות בדיקה.
כל אמירה שנוגעת ברצון להיעלם או למות מחייבת התייחסות מיידית.

ילד בן שבע זורק את המחברת ואומר "אני הכי טיפש בכיתה". הרפלקס ההורי מיידי: "מה פתאום, אתה חכם מאוד".

ובאותו רגע השיחה נגמרה.

למה הכחשה סוגרת

הילד אמר משהו על מה שהוא מרגיש. ההורה ענה על מה שנכון עובדתית. אלה שני מישורים שונים.

מה שהוא שומע הוא: "ההרגשה שלך לא נכונה". ומה שהוא לומד הוא לא לספר בפעם הבאה.

אי אפשר לשכנע מישהו לצאת מרגש. אפשר רק להיות איתו בתוכו.

מה כן, בשלושה צעדים

לשקף. "אתה מרגיש עכשיו שאתה לא מצליח."
לברר. "מה קרה שגרם לזה?" כמעט תמיד יש אירוע ספציפי.
למקד. "אז המבחן במתמטיקה היה קשה. זה שונה מלהיות טיפש."

שימו לב שההפרדה בין האירוע לזהות קורית בשלב השלישי, אחרי שהילד כבר הרגיש שהקשיבו לו. אם מתחילים ממנה, היא לא נקלטת.

המילה שעושה את רוב העבודה

"עדיין".

"אני לא יודע לקרוא" ← "אתה עדיין לא יודע לקרוא."

זה נשמע קטן, וזה משנה את המשפט מהצהרה על מי שהוא להצהרה על איפה הוא נמצא בתהליך.

מה אומר המחקר

הבחנה מרכזית בספרות היא בין שבח על תכונה לבין שבח על תהליך. שבח מסוג "אתה כל כך חכם" מקושר להימנעות מאתגרים, משום שכישלון מאיים על התכונה שיוחסה לילד. שבח מסוג "התאמצת על זה הרבה" מקושר לנכונות גבוהה יותר לנסות משימות קשות. אותו עיקרון חל על אמירות שליליות: ילד שתופס את יכולתו כתכונה קבועה יתייאש מהר יותר מילד שתופס אותה כמשתנה.

מבוסס על סקירות מחקר בהתפתחות הילד, American Psychological Association.

מה שווה לשנות בשפה היומיומית

במקום	עדיף
"אתה גאון"	"עבדת על זה יפה"
"אתה הכי טוב"	"השתפרת מאז הפעם הקודמת"
"קל לך"	"מצאת דרך טובה לפתור"
"אל תדאג"	"מה הכי מטריד אותך בזה?"

מתי זה כבר לא רגע של תסכול

אלה הסימנים שמצדיקים מעורבות מקצועית:

האמירות חוזרות לאורך שבועות, ולא רק בכעס.
הן מופיעות גם ברגעי רוגע.
יש ירידה בתפקוד בבית הספר או התרחקות מחברים.
יש שינוי בשינה, באכילה או בעניין בדברים שאהב.
הוא מדבר על עצמו כנטל.

והמשפט שמחייב תגובה מיידית

כל אמירה שנוגעת ברצון להיעלם, לא להיות, או למות, מחייבת התייחסות רצינית. גם אם היא נאמרה בכעס, וגם אם נדמה לכם שהיא לא רצינית.

מה שעושים: שואלים ישירות ובשקט מה הוא התכוון, לא מבטלים ולא נבהלים בקול, ופונים ליועצת בית הספר או לגורם מקצועי. ובמצוקה מיידית, ער"ן זמין בקו 1201 בכל שעה.

שאלות נפוצות

הילד אומר "אני טיפש", מה עונים?

לא "אתה לא טיפש". עדיף לשקף ואז לברר: "נשמע שקרה משהו שגרם לך להרגיש ככה. מה קרה?" הכחשה מיידית סוגרת את השיחה במקום לפתוח אותה.

למה הרגעה לא עוזרת?

כי היא עונה לתוכן ולא לרגש. ילד ששומע "אתה מקסים, כולם אוהבים אותך" מקבל מסר שההרגשה שלו שגויה, ולומד לא לשתף בה בפעם הבאה.

האם זה נורמלי בגיל מסוים?

אמירות כאלה שכיחות ברגעי תסכול בכל גיל, ובמיוחד סביב גיל שבע עד תשע, כשילדים מתחילים להשוות את עצמם לאחרים באופן שיטתי.

מתי זה כבר סימן אזהרה?

כשהאמירות חוזרות לאורך שבועות ולא רק ברגעי כעס, כשהן מלוות בירידה בתפקוד, בהתרחקות חברתית או בשינוי בשינה ובאכילה, או כשהן כוללות רצון להיעלם.

מה עושים אם הוא אומר שהוא לא רוצה לחיות?

מתייחסים ברצינות מלאה, גם אם זה נשמע כמו אמירה בכעס. שואלים ישירות ובשקט, לא מבטלים, ופונים ליועצת בית הספר או לגורם מקצועי. במצוקה מיידית ער"ן זמין בקו 1201.

✓ מקורות

משרד הבריאות, בריאות הנפש של ילדים ונוער, מידע להורים
משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י), חומרי הדרכה להורים
איגוד הפסיכולוגים בישראל, פסיכולוגיה התפתחותית, עקרונות מקצועיים
American Psychological Association, Child Development, research summaries

כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.

כך נכתב המדריך הזה

✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה

מדיניות התוכן והעריכה שלנו ←

התכנים באתר הם מידע כללי ואינם תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

להמשך קריאה

התפתחות הילד