הורות משותפת עם מי שפגע בכם

לנהל הורות משותפת עם מי שפגע בכם. איך מפרידים בין הפגיעה לבין הילד, אילו כלים מצמצמים חיכוך, ומתי יש מקום להסדר שונה.

נכתב על ידי
מערכת עוגן

נבדק מול מקורות מקצועיים

כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.

זמן קריאה: 2 דקות

בקצרה, מה חשוב לדעת

המטרה אינה סליחה אלא צמצום החיכוך שהילד נחשף אליו.
תקשורת בכתב בלבד מפחיתה הסלמה ומייצרת תיעוד.
הורות מקבילה היא מודל מקצועי לגיטימי כשאין אפשרות לשיתוף פעולה.
אין להשתמש בילד כערוץ העברת מסרים, בשום מצב.
כשיש אלימות, ההסדר שונה מהותית ויש מסגרות ייעודיות.

העצות הרגילות על הורות משותפת מניחות שני מבוגרים שרוצים לשתף פעולה. כשהיה שם בגידה, שקר, השפלה או ניצול, ההנחה הזאת קורסת.

נתחיל ממה שלא נדרש

אתם לא חייבים לסלוח. סליחה היא לא תנאי, לא יעד, ולא חלק מהתפקיד.

מה שכן נדרש הוא הפרדה תפקודית: הפגיעה קרתה לכם, והצורך של הילד בשני הוריו הוא עניין נפרד.

אתם לא עושים את זה בשבילו. אתם עושים את זה בשביל הילד.

המודל שמתאים כאן

מה אומר המחקר

הגישה המקצועית מבחינה בין הורות משותפת שיתופית, שמתאימה להורים שמסוגלים לתקשר, לבין הורות מקבילה, שבה כל הורה מנהל את זמנו באופן עצמאי והתקשורת מצומצמת למינימום הכרחי ובכתב. המודל השני נחשב לגיטימי לחלוטין, והוא לרוב עדיף על ניסיון כפוי לשיתוף פעולה שמסתיים בחיכוך חוזר. הגורם שמנבא את התוצאה אצל הילד אינו סוג המודל אלא רמת הקונפליקט שהוא נחשף אליה.

מבוסס על עקרונות העבודה של יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה.

הכלים שמורידים את מפלס העימות

בכתב בלבד. הודעות או אימייל. לא שיחות טלפון.
נושא אחד להודעה. לוגיסטיקה, לא היסטוריה.
לחכות לפני שעונים. אף הודעה לא דורשת תשובה מיידית.
לא להגיב להתגרות. אפילו לא במשפט אחד.
מסירה במקום ניטרלי, אם המסירות מתפוצצות.
לתעד. לא לצורך מלחמה, לצורך בהירות.

הקווים האדומים, לגבי הילד

אסור	למה
להעביר מסרים דרכו	הופך אותו לשליח בסכסוך
לחקור על הבית השני	מלמד שנאמנות היא בעיה
להשמיץ, גם ברמז	הוא שומע את זה כאמירה עליו
להכניס לעמדת בחירה	קונפליקט בלתי אפשרי בגילו
לספר לו מה קרה ביניכם	עומס שאינו שלו

הסעיף האחרון קשה במיוחד כשהילד גדל ושואל. גם אז, התשובה המקצועית היא לומר אמת חלקית ומותאמת גיל, ולא לפרוק את הסיפור.

מה עושים עם הכעס שנשאר

הוא לא הולך לשום מקום רק מפני שהחלטתם להיות ענייניים. וכשאין לו מקום, הוא דולף אל תוך ההודעות ואל תוך המסירות.

לכן יש ערך אמיתי לטיפול אישי בתקופה הזאת. לא כדי לסלוח, אלא כדי שיהיה חדר אחד שבו מותר לומר את כל מה שאסור לומר ליד הילד.

וכשהייתה אלימות

אז זה לא אותו מאמר ולא אותן המלצות. קיימות מסגרות של הסדרי שהות במרכזי קשר בפיקוח, ואפשר לפנות ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ולמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

במצב של סכנה מיידית פונים למשטרה. וקו הסיוע לנפגעות ולנפגעי אלימות במשפחה של משרד הרווחה זמין בקו 118.

שאלות נפוצות

האם אני חייב לסלוח כדי לנהל הורות משותפת?

לא. סליחה אינה תנאי. מה שנדרש הוא הפרדה תפקודית בין הפגיעה האישית לבין הצורך של הילד בשני הוריו, וזה משהו אחר לגמרי.

מהי הורות מקבילה?

מודל שבו כל הורה מנהל את זמנו עם הילד באופן עצמאי, והתקשורת בין ההורים מצומצמת למינימום ההכרחי ובכתב. זהו מודל מקצועי לגיטימי ולא סימן לכישלון.

איך מצמצמים חיכוך?

תקשורת בכתב בלבד, נושא אחד להודעה, ענייניות בלי רגש, אי תגובה להתגרויות, ומסירות במקום ניטרלי אם צריך. אלה כלים פשוטים שמורידים משמעותית את מפלס העימות.

מה אסור לעשות בשום מצב?

להשתמש בילד כערוץ להעברת מסרים, לחקור אותו על הבית השני, להשמיץ באוזניו את ההורה השני, או להכניס אותו לעמדה שבה עליו לבחור צד.

ומה אם הייתה אלימות?

אז ההסדר שונה מהותית. קיימות מסגרות של הסדרי שהות במרכזי קשר בפיקוח, ואפשר לפנות ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ולמחלקה לשירותים חברתיים. במצב סכנה מיידית יש לפנות למשטרה.

✓ מקורות

הנהלת בתי המשפט, יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה
משרד הרווחה והביטחון החברתי, השירות לילד ולנוער, הנחיות מקצועיות
איגוד הפסיכולוגים בישראל, פסיכולוגיה התפתחותית, עקרונות מקצועיים
משרד הבריאות, בריאות הנפש של ילדים ונוער, מידע להורים

כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.

כך נכתב המדריך הזה

✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה

מדיניות התוכן והעריכה שלנו ←

התכנים באתר הם מידע כללי ואינם תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

להמשך קריאה

זוגיות ומשפחה