הצטרפות
ילד שמתגעגע להורה, איך מרגיעים

בית / זוגיות ומשפחה

ילד שמתגעגע להורה, איך מרגיעים

ילד שמתגעגע להורה שאינו בבית, בגלל גירושין, מילואים, עבודה או אובדן. מה מרגיע באמת, ומה מהדברים הנפוצים שהורים אומרים דווקא מחמיר.

נכתב על ידי
מערכת עוגן
נבדק מול מקורות מקצועיים

כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.

זמן קריאה: 2 דקות

בקצרה, מה חשוב לדעת

  • געגוע אינו בעיה לפתור אלא רגש שצריך מקום.
  • משפטי הרגעה שמבטלים את הרגש מגבירים אותו במקום להקטין אותו.
  • עוגן קבוע וצפוי, כמו שיחה באותה שעה, מרגיע יותר מהבטחות כלליות.
  • ילדים צעירים מבטאים געגוע בהתנהגות ולא במילים, ולעיתים בנסיגה התפתחותית.
  • געגוע שמלווה בירידה מתמשכת בתפקוד מצדיק פנייה לגורם מקצועי.

ילד שאומר "אני מתגעגע לאבא" מציב את ההורה שנמצא בבית במצב בלתי אפשרי. אי אפשר להביא את מי שאינו כאן, וכל תשובה מרגישה קטנה מדי.

אז נתחיל מהתובנה שמשנה את הכיוון: הוא לא ביקש שתביאו.

מה הוא באמת מבקש

געגוע הוא לא שאלה, אלא הצהרה. הילד מדווח על מצב פנימי, והמענה שהוא מחפש הוא לא פתרון אלא שיהיה מותר לו להרגיש את זה בקול.

כשמשהו נורא הופך למשהו שאפשר לומר, הוא נעשה קל יותר לשאת.

שלושת המשפטים שמחמירים

מה שנאמרמה שנשמע
"אל תהיה עצוב"אסור לך להרגיש ככה
"אין מה לבכות, הוא יחזור"הרגש שלך מוגזם
"בוא נעשה משהו כיף"לא נדבר על זה

שלושתם נאמרים מתוך כוונה טובה, ושלושתם מלמדים את הילד לא לשתף. הוא לא יפסיק להתגעגע, הוא רק יפסיק לספר.

מה שכן

  1. לשקף. "אני רואה שאתה מתגעגע."
  2. לתקף. "זה הגיוני, אתה אוהב אותו."
  3. לשתוק. שתי שניות. זה החלק שהכי קשה.
  4. להציע עוגן. "רוצה להתקשר אליו אחרי הארוחה?"

שימו לב שההצעה מגיעה רק בשלב הרביעי, ולא הראשון.

מה אומר המחקר

אצל ילדים צעירים, מצוקה רגשית מתבטאת לרוב בהתנהגות ולא במילים. התפרצויות, היצמדות, קושי בהירדמות ולעיתים נסיגה זמנית לשלב התפתחותי מוקדם יותר, כמו חזרה להרטבה, הם ביטויים מוכרים. חשוב לזהות אותם כתגובה למצב ולא כבעיית התנהגות עצמאית, משום שהתגובה ההורית לכל אחת מהפרשנויות שונה לגמרי.

מבוסס על חומרי משרד הבריאות בנושא בריאות הנפש של ילדים ונוער.

הכלי שהכי עובד: צפיות

מה שמרגיע ילד הוא לא הבטחה כללית אלא ידיעה מדויקת מתי.

  • שיחת וידאו באותה שעה בכל יום, גם אם קצרה.
  • לוח שנה על הקיר שמסמן את הימים עד המפגש הבא.
  • חפץ מעבר: חולצה, תמונה, הודעה קולית מוקלטת.
  • טקס קבוע לפני שינה, שהוא אותו טקס בכל לילה.

הנקודה הקריטית: אם הבטחתם שיחה, שתהיה שיחה. ילד שכבר חווה היעדרות רגיש במיוחד להבטחות שלא מתממשות, וכל אכזבה כזאת עולה יותר ממה שנדמה.

ומה כשההורה השני לא מקיים

זו הסיטואציה הכואבת ביותר. הכלל המקצועי הוא לא לכסות ולא להאשים: לא "הוא בטח היה עסוק" ולא "כי לא אכפת לו".

מה שכן: "הוא לא התקשר, ואני רואה שזה מאכזב אותך מאוד." ואז להישאר שם. הילד לא צריך פרשנות, הוא צריך שמישהו יישאר איתו ברגע הזה.

מתי לפנות

אם העצב נמשך שבועות, אם יש ירידה בתפקוד בבית הספר, התרחקות מחברים, שינויים בשינה או באכילה, או אמירות של ייאוש, שווה לפנות ליועצת בית הספר או לגורם מקצועי. ובמצוקה מיידית, ער"ן זמין בקו 1201.

שאלות נפוצות

מה לא לומר לילד שמתגעגע?

"אל תהיה עצוב", "הוא יחזור, אין מה לבכות", "תחשוב על משהו אחר". שלושתם משדרים שהרגש עצמו אינו לגיטימי, והתוצאה היא שהילד מפסיק לשתף אבל לא מפסיק להרגיש.

מה כן אומרים?

לשקף. "אני רואה שאתה מתגעגע. זה קשה." ואז לשתוק ולתת לזה מקום. ההרגעה נובעת מכך שהרגש התקבל, ולא מכך שהצעתם פתרון.

איך זה נראה אצל ילדים צעירים?

לרוב בהתנהגות ולא במילים: התפרצויות, היצמדות, קושי בשינה, ולעיתים נסיגה התפתחותית כמו חזרה להרטבה. זה לא רגרסיה קבועה אלא ביטוי של מצוקה.

האם עוזר לדבר עם ההורה בטלפון?

לרוב מאוד, בתנאי שזה קבוע וצפוי. שיחה באותה שעה בכל יום מייצרת עוגן. שיחות אקראיות שלפעמים קורות ולפעמים לא עלולות דווקא להגביר את החרדה.

מתי לפנות לעזרה?

כשהעצב נמשך שבועות ומלווה בירידה בתפקוד בבית הספר, בהתרחקות מחברים, בשינויים בשינה או באכילה, או באמירות של ייאוש. אז זו כבר לא רק תגובת געגוע.

✓ מקורות

  1. משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י), חומרי הדרכה להורים
  2. איגוד הפסיכולוגים בישראל, טיפול משפחתי, עקרונות מקצועיים
  3. משרד הבריאות, בריאות הנפש של ילדים ונוער, מידע להורים
  4. הנהלת בתי המשפט, יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה

כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.

כך נכתב המדריך הזה

  • ✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
  • ✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
  • ✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
  • ✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה
מדיניות התוכן והעריכה שלנו ←
התכנים באתר הם מידע כללי ואינם תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

להמשך קריאה