איזה תפקיד לקחת בחיים של ילד בן או בת הזוג

השאלה הזאת נשאלת בדרך כלל אחרי שנה, כשמבינים שהתשובה האינטואיטיבית לא עבדה.

שלושה מודלים שעובדים

שלושתם עובדים. מה שלא עובד זה לא לבחור.

שלושת המשתנים שקובעים

1. גיל הילד בכניסתכם. ילד בן שלוש יקבל דמות הורית. נער בן חמש עשרה כמעט בטוח שלא.

2. נוכחות ההורה הביולוגי השני. אם הוא פעיל ומעורב, המקום ההורי תפוס. אם הוא נעדר לגמרי, יש חלל.

3. זמן. שנה אחת ושבע שנים הם מצבים שונים לגמרי.

איך מציגים את זה

לא בהכרזה. בעקביות.

אם בחרתם במודל של מבוגר תומך, זה נראה כך: אתם נוכחים, אתם מסיעים, אתם עוזרים בשיעורים, ואתם לא אוכפים עונשים. ההורה הביולוגי עושה את זה.

ואם הילד שואל ישירות "מה אתה בשבילי", אפשר לענות פשוט: "אני לא אבא שלך, ואני לא מנסה להיות. אני מבוגר בבית הזה שאכפת לו ממך."

מעבר בין מודלים

קורה, וזה טבעי. הכלל: בהדרגה, לא בקפיצה.

הורה חורג שהיה שלוש שנים נוכחות רכה ופתאום מתחיל לאכוף עונשים מייצר משבר. המעבר צריך להיות איטי, ובגיבוי מפורש של ההורה הביולוגי מול הילד.

ומה עם מה שאתם רוצים

זו שאלה לגיטימית שלרוב לא נשאלת. יש אנשים שרוצים תפקיד הורי מלא, ויש כאלה שלא, ושתי העמדות בסדר.

מה שחשוב הוא שהיא תיאמר בקול לבן או בת הזוג, ולא תתגלה אחרי שנתיים של ציפיות שלא נפגשו.