תינוק שקם לעמוד במיטה ולא נרדם

שבוע שעבר הוא ישן טוב. השבוע הוא עומד בפינת המיטה בעשר בלילה, אוחז בסורגים, ובוכה.

לא קרה כלום. הוא פשוט למד משהו חדש.

הפער שיוצר את הבעיה

משיכה לעמידה מופיעה לרוב בין תשעה לשנים עשר חודשים. היכולת להתיישב בחזרה בשליטה מגיעה אחריה, בפער של שבועיים עד חודש.

בפער הזה נוצר המצב הקלאסי: הוא מגיע למעלה, נתקע, ולא יודע לרדת.

הוא לא מתעקש. הוא באמת לא יכול.

מה קורה בלילה

ובנוסף לפער המוטורי, יש כאן גם דחף התפתחותי. מיומנות חדשה נוטה להתאמן מעצמה, כולל בשלוש לפנות בוקר.

העיקרון: תגובה קצרה, משעממת וזהה בכל פעם. משהו שלא שווה להתעורר בשבילו.

מה שבאמת מקצר את זה

איך מתרגלים, בכמה דקות ביום:

1. להעמיד אותו ליד ספה או שולחן נמוך.
2. לתמוך קלות ולהראות איך מכופפים ברך אחת.
3. להוריד את הישבן לאט עד לישיבה.
4. לחזור על זה כמה פעמים, במשחק ולא בכפייה.

הבטיחות, וזה דחוף

ברגע שתינוק עומד במיטה, המצב הבטיחותי משתנה:

• להנמיך את המזרן מיד למצב הנמוך ביותר.
• להסיר מגני ראש ובומפרים, שהופכים למדרגה.
• להוציא בובות גדולות וכריות, מאותה סיבה.
• לוודא שאין חבלים או מוביילים בהישג יד.
• לבדוק את גובה הדופן ביחס לגובה החזה שלו בעמידה.

ומתי זה נגמר

ברוב המקרים תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, בלי שעשיתם דבר מיוחד. הוא ילמד להתיישב, וזה ייעלם באותה פתאומיות שבה הגיע.