הצטרפות
אמא חורגת שמתקשה, ולמה זה נורמלי

בית / זוגיות ומשפחה

אמא חורגת שמתקשה, ולמה זה נורמלי

אמא חורגת שמרגישה שהיא נכשלת, נדחית ומחוץ למשפחה. למה זה קורה כמעט לכולן, מה מהמצוקה הזאת צפוי ומה מסמן שמשהו לא בסדר.

נכתב על ידי
מערכת עוגן
נבדק מול מקורות מקצועיים

כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.

זמן קריאה: 2 דקות

בקצרה, מה חשוב לדעת

  • תחושת דחייה בשנתיים הראשונות היא הכלל ולא היוצא מן הכלל.
  • הציפייה החברתית מאמא חורגת גבוהה יותר מזו שמופנית לאבא חורג.
  • הבדידות מחריפה כשגם בן הזוג לא מבין את עומק הקושי.
  • ילדה בגיל בית ספר נוטה להתנגד לאמא חורגת יותר מכל קבוצה אחרת.
  • מצוקה שנמשכת ומלווה בדיכאון או בחרדה מצדיקה טיפול אישי ולא רק סבלנות.

יש חוויה שכמעט כל אמא חורגת עוברת, וכמעט אף אחת לא מספרת עליה בקול: להיות בתוך בית, לעשות הכול נכון, ולהרגיש אורחת.

למה זה קורה כמעט לכולן

שלושה כוחות פועלים בו זמנית.

הילד לא בחר בכם. הוא קיבל אותכם. וברוב המקרים הוא עדיין מקווה, ולו במעורפל, שההורים שלו יחזרו זה לזה.

הציפייה החברתית מאמא חורגת גבוהה במיוחד. מאב חורג מצפים להיות נוכח. מאם חורגת מצפים להיות אמא, על כל מה שזה כולל, ומיד.

אין לזה שפה. אין קבוצת ואטסאפ, אין תמיכה מובנית, ואם תגידו למישהו שקשה לכם, יש סיכוי טוב שתקבלו תשובה בסגנון "ידעת לאן את נכנסת".

הבדידות היא לא תופעת לוואי של המצב. היא המצב.

מה שכיח, ומה כבר לא

שכיח וצפוימצדיק התייחסות
תחושת דחייה בשנתיים הראשונותמצוקה שנמשכת שנים בלי שינוי
קושי לחוש חיבהסלידה שמתפתחת לכעס יומיומי
קנאה מדי פעםקנאה שמנהלת את הבית
עייפות ותסכולעצב, חרדה, הפרעות שינה
מחשבה חולפת על עזיבהמחשבה שחוזרת כל יום
מה אומר המחקר

הדינמיקה המתוארת כקשה ביותר בספרות על משפחות משולבות היא זו של אישה חדשה מול ילדה בגיל בית ספר או בגיל ההתבגרות. ההסבר המקובל הוא שהילדה נמצאת בקשר קרוב עם אמה ותופסת את האישה החדשה כמתחרה על תפקיד שכבר תפוס. הידיעה שמדובר בדפוס מוכר ולא בכישלון אישי היא כשלעצמה בעלת ערך, משום שהיא מפחיתה את האשמה שמלווה את החוויה.

מבוסס על עקרונות עבודה עם משפחות משולבות, איגוד הפסיכולוגים בישראל.

מה כן עוזר

  • להוריד את הרף מ"אמא" ל"מבוגרת שאכפת לה". זה לא ויתור, זה תפקיד אפשרי.
  • לא להתחרות. אף פעם. גם כשהאם השנייה מתנהגת לא יפה.
  • לשמור על חיים משלכן. חברות, עבודה, תחביב. משפחה משולבת בולעת מי שנותנת לה.
  • לבנות קשר אחד קטן. פעילות אחת שהיא רק שלכן ושל הילד, בלי אבא.
  • לדבר עם בן הזוג במונחים של מצבים. לא "אתה לא איתי", אלא מה קרה, מתי, ומה הייתם רוצים שיקרה במקום.

ומה לא

לא לנסות לגרום לילד לאהוב אתכן. השתדלות מוגברת נקראת אצל ילדים כלחץ, והתגובה היא התרחקות.

ולא לוותר על עצמכן כדי לקנות שקט. אישה שמוחקת את עצמה בבית מגיעה בסופו של דבר לפיצוץ גדול יותר, לא קטן יותר.

מתי זה כבר לא סבלנות

אם המצוקה נמשכת, אם היא מלווה בעצב, בחרדה, בקושי בשינה או במחשבות חוזרות על עזיבה, זה כבר לא עניין של זמן.

טיפול אישי, או הדרכת הורים משותפת לשניכם, יעילים כאן במיוחד, בין היתר משום שהם מספקים את הדבר שהכי חסר בסיטואציה הזאת: מקום שבו אפשר לומר את זה בקול בלי להישפט.

שאלות נפוצות

למה זה קשה יותר לאמא חורגת מאשר לאבא חורג?

בעיקר בגלל ציפיות חברתיות. מאמא חורגת מצפים לתפקד כאם מלאה, לטפל, להזין ולדאוג, בעוד שמאבא חורג מצפים בעיקר לנוכחות. הפער בין הציפייה למציאות מייצר תסכול ואשמה.

האם זה נורמלי לא לאהוב את הילדים של בן הזוג?

כן, וזה שכיח הרבה יותר ממה שמדברים עליו. אהבה אינה נדרשת כתנאי לתפקוד. מה שנדרש הוא כבוד, הוגנות ועקביות, ורגשות חמים יכולים להתפתח מאוחר או לא להתפתח כלל.

למה דווקא הבנות מתנגדות יותר?

זו תופעה מתועדת. ילדות בגיל בית ספר נוטות להיות בקשר קרוב עם אמן, ולעיתים תופסות את האישה החדשה כמתחרה על מקום שכבר תפוס. זה לרוב לא אישי ולרוב מתמתן עם הזמן.

מה עושים כשבן הזוג לא מבין?

מדברים במונחים של מצבים ולא של רגשות כלליים. "כשאמרתי לה לסדר והיא התעלמה ואתה לא אמרת כלום, נשארתי לבד מול זה" עובד טוב יותר מ"אני מרגישה שאתה לא איתי".

מתי כדאי לפנות לעזרה?

כשהמצוקה נמשכת מעבר לתקופה, כשהיא מלווה בעצב, בחרדה, בהפרעות שינה או במחשבות על עזיבה, או כשהיא מתחילה לפגוע בזוגיות. טיפול אישי או הדרכת הורים משותפת יעילים כאן.

✓ מקורות

  1. איגוד הפסיכולוגים בישראל, טיפול משפחתי, עקרונות מקצועיים
  2. משרד הרווחה והביטחון החברתי, השירות לילד ולנוער, הנחיות מקצועיות
  3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקי בית ומשפחות בישראל, לוחות שנתיים
  4. משרד הבריאות, בריאות הנפש בקהילה, מידע ונקודות פנייה

כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.

כך נכתב המדריך הזה

  • ✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
  • ✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
  • ✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
  • ✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה
מדיניות התוכן והעריכה שלנו ←
התכנים באתר הם מידע כללי ואינם תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול מקצועי.

להמשך קריאה