עד איזה גיל תינוק ישן בעריסה

העריסה נוחה, היא ליד המיטה שלכם, וכולם ישנים. ואז מתחילה השאלה מתי צריך להפסיק.

שלושת התנאים, וכל אחד מספיק לבדו

1. התינוק מתהפך בעצמו. אפילו ניסיון.
2. הוא מנסה למשוך את עצמו לישיבה.
3. הוא חורג ממגבלת המשקל שהיצרן מציין.

הגיל הוא רק אינדיקציה. יכולת התנועה היא הכלל.

אצל רוב התינוקות אחד מהשלושה מתקיים בין שלושה לשישה חודשים, ולכן זה טווח המעבר השכיח.

למה זה לא עניין של נוחות

המעבר, בשלבים

מה ששומרים בדיוק אותו דבר: שגרת הערב, שעת השינה, שק השינה, וסדר הפעולות. רק המקום משתנה.

טריקים שעוזרים

• להעביר ריח מוכר. הסדין שהיה בעריסה, אם הוא נקי.
• לחמם את המזרן ביד לפני ההנחה.
• להתחיל כשהוא לא מותש. מעבר בשעה גרועה נכשל.
• להשאיר את המיטה באותו חדר בהתחלה, אם אפשר, ורק אחר כך להעביר חדר.

מה לא לעשות

הפיתוי הגדול הוא לרפד. המיטה נראית ענקית ביחס לתינוק, וההיגיון אומר לצמצם.

אל תרפדו. בומפרים, כריות, חוצצים וקינים מהווים סיכון בעצמם. מיטה גדולה וריקה בטוחה יותר ממיטה מוקטנת ומרופדת. התינוק לא צריך שיהיה לו צר, הוא צריך שיהיה לו ריק.

ומתי כדאי להקדים

אם אתם רואים את הסימנים מתקרבים, עדיף לעבור לפני שהם מגיעים. תינוק בן ארבעה חודשים מסתגל למיטה חדשה בקלות רבה יותר מתינוק בן שבעה חודשים שכבר פיתח העדפה ברורה.