פחד מחושך ופחדי לילה אצל ילדים

״אבא, יש משהו מתחת למיטה.״ זה קורה בדיוק כשכולם כבר עייפים, והילד שנרדם בקלות לפני חודשיים מבקש שוב ושוב שישאירו אור, שיבדקו בארון, שישבו עוד רגע. פחד מחושך הוא אחד הפחדים הנפוצים ביותר בילדות, והוא בדרך כלל חולף.

למה דווקא בגיל הגן

בין גיל שלוש לשש הדמיון מתפתח במהירות. הילד מסוגל לדמיין דברים שלא ראה, אבל עדיין לא מבחין היטב בין מה שקיים למה שהוא רק מדמיין. בחושך, כשאין פרטים לראות, הדמיון ממלא את החללים. צל של מעיל הופך לדמות, רעש של מזגן הופך לצעדים.

הפחד אמיתי, גם כשהמפלצת לא.

מה עוזר

• להקשיב ברצינות. ״אתה מפחד. ספר לי ממה.״ ילד שמרגיש שמבינים אותו נרגע מהר יותר.
• אור עמום וחם. מנורת לילה, או דלת פתוחה עם אור מהמסדרון.
• שגרת ערב קבועה. אמבטיה, ספר, שיחה קצרה, כיבוי אור, באותו סדר.
• בלי תוכן מפחיד בערב, כולל סרטונים שנראים תמימים למבוגרים.
• חפץ מרגיע. בובה או שמיכה שהילד בוחר ״לשמור עליו״.
• ביקור קצר וצפוי. ״אני אבוא להציץ עוד חמש דקות.״ ומגיעים.

מה לא עוזר

דמיון מודרך לפני השינה

דמיון מודרך הוא תרגיל הרגעה פשוט שבו מבוגר מוביל את הילד בקול שקט לתמונה נעימה. הוא עוזר להאט את הנשימה ולהעביר את הדמיון מפחד למקום בטוח. דוגמה קצרה:

אפשר לשנות את המקום לפי הילד: יער, חדר מלא כריות, ענן. חשוב שהילד ירגיש שהוא בוחר.

סיוט או ביעות לילה

• סיוט: בחלק המאוחר של הלילה, הילד מתעורר, מבוהל, מחפש נחמה וזוכר. מחבקים ומרגיעים.
• ביעות לילה: לרוב בשעות הראשונות אחרי ההירדמות. הילד צורח, עיניו פקוחות, אבל הוא לא באמת ער ולא מגיב. לא מעירים, שומרים שלא ייפגע, והוא חוזר לישון. בבוקר הוא לא זוכר.

על בכי בשינה אצל תינוקות כתבנו בלמה תינוקות בוכים מתוך שינה, ועל ילד שקם שוב ושוב בפעוט שקם שוב ושוב מהמיטה.

מתי לפנות לעזרה

• פחד שפוגע בשינה של הילד ושל המשפחה במשך שבועות.
• הימנעות מפעילויות, מחדרים או מיציאה מהבית בגלל הפחד.
• סיוטים תכופים מאוד, או ביעותי לילה כמה פעמים בשבוע.
• פחדים שהתחילו אחרי אירוע מבהיל או טראומטי.

רופא הילדים יכול לשלול גורמים גופניים, כמו נחירות והפרעות נשימה בשינה, ולהפנות לפסיכולוג ילדים לפי הצורך.