
מערכת עוגן
כל טענה במדריך נשענת על מקור מצוטט בתחתית העמוד.
בקצרה, מה חשוב לדעת
- הכאה שכיחה אצל פעוטות בין שנה לשלוש, כשהרגשות גדולים והמילים עוד חסרות.
- עוצרים את היד מיד ובשקט. תגובה דרמטית עלולה להפוך את ההכאה למשחק.
- מכה בחזרה מלמדת בדיוק את מה שרוצים שהילד יפסיק לעשות.
- בישראל, ענישה גופנית של ילדים על ידי הורים אסורה לפי פסיקת בית המשפט העליון.
- הכאה חוזרת אחרי גיל חמש, או פגיעה מכוונת וקשה, מצדיקה התייעצות.
הפעוט שכל הבוקר חיבק את אחותו מכה אותה פתאום בראש עם קובייה. בערב הוא מרביץ לאבא כשצריך לכבות את הטלוויזיה. ההורים מתביישים, מודאגים, ולפעמים מרגישים שאיבדו שליטה. כמעט כל הורה לפעוט עובר את השלב הזה.
למה ילדים קטנים מכים
אצל פעוטות, הגוף מגיב לפני שהמילים מגיעות. תסכול, קנאה, עייפות או פשוט התרגשות גדולה יוצאים דרך הידיים. בנוסף, פעוטות לומדים סיבה ותוצאה, והכאה מייצרת תגובה מהירה ודרמטית, מה שהופך אותה למעניינת.
- שפה מוגבלת. קשה להגיד ״אני כועס שלקחת לי״.
- שליטה בדחפים שעוד מתפתחת.
- ניסוי. מה יקרה אם אעשה את זה שוב.
- עומס: רעב, עייפות, מקום רועש.
- חיקוי של מה שהילד רואה בבית, בגן או במסך.
הכאה אצל פעוט היא לא אבחנה. היא הזמנה ללמד.
מה עושים ברגע עצמו
- עוצרים מיד. תופסים בעדינות את היד או מרחיקים את הילד.
- משפט אחד, שקט ונחוש. ״אני לא אתן לך להרביץ. זה כואב.״
- דואגים לנפגע. פונים קודם לאח שנפגע. כך ההכאה לא זוכה במרכז הבמה.
- מרגיעים. ילד בהצפה צריך רגע להירגע לפני כל שיחה.
- מדברים אחר כך. ״כעסת כי הוא לקח את המכונית. מה אפשר לעשות במקום להרביץ?״
הצהרת המדיניות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 2018 קובעת כי ענישה גופנית אינה יעילה לטווח ארוך, וכי היא קשורה לעלייה בתוקפנות אצל ילדים ולא לירידה. הילד שמקבל מכה לומד שכוח הוא דרך לפתור מחלוקות. בישראל, בית המשפט העליון קבע בשנת 2000 בע״פ 4596/98 כי ענישה גופנית של ילדים על ידי הוריהם אסורה.
מבוסס על AAP, Effective Discipline to Raise Healthy Children, ועל פסיקת בית המשפט העליון.
מה מלמדים במקום
| במקום להרביץ | איך מתרגלים |
|---|---|
| להגיד ״אני כועס״ | לתת שמות לרגשות ביומיום, גם לשמחה ולעצב |
| לרקוע ברגליים | ״כועסים עם הרגליים, לא עם הידיים״ |
| ללחוץ כרית או כדור | פינת הרגעה קבועה בבית |
| לקרוא למבוגר | לשבח כל פעם שהילד ביקש עזרה |
| ״מגע רך״ | לתרגל ליטוף עדין עם בובה או עם חיית מחמד |
הרבה יותר קל ללמד כשהילד רגוע. שבחו רגעים של משחק משותף, של המתנה לתור, של בקשה במילים. על פיתוח ויסות רגשי כתבנו באיך מפתחים אינטליגנציה רגשית אצל ילדים, ועל התקפי זעם בהתקפי זעם אצל פעוטות.
הכאה בין אחים
כשאח גדול מרביץ לתינוק, הרבה פעמים יש שם קנאה שעוד לא מצאה מילים. השגחה צמודה כשהם ביחד היא חובה בגיל הזה, יחד עם זמן אישי קבוע עם הילד הגדול. על כך בקנאה בין אחים כשנולד תינוק.
מתי להתייעץ
- הכאה חוזרת ותכופה אחרי גיל חמש.
- פגיעה מכוונת וקשה, או שימוש בחפצים כדי לפגוע.
- פגיעה בבעלי חיים.
- אלימות שמלווה בעיכוב שפה, בקשיי שינה או בקושי ביצירת קשר עם ילדים.
- תחושה של ההורים שהם עצמם מאבדים שליטה.
הכתובות הן רופא הילדים, יועצת הגן, השירות הפסיכולוגי ברשות המקומית או פסיכולוג ילדים. בקשת עזרה בשלב מוקדם היא סימן לאחריות הורית, לא לכישלון.
שאלות נפוצות
למה ילד בן שנתיים מרביץ?
בגיל הזה הילד מרגיש תסכול, קנאה או עייפות, ועדיין אין לו מילים או בלמים לבטא אותם אחרת. לפעמים הכאה היא גם ניסוי: מה קורה כשאני עושה את זה. זו לא אכזריות, זו התפתחות שדורשת הדרכה.
מה עושים כשהילד מרביץ להורה?
תופסים בעדינות את היד, אומרים בקול שקט ונחוש ״אני לא אתן לך להרביץ״, ומתרחקים מעט אם צריך. לא צוחקים, לא מתווכחים ולא מכים בחזרה. אחרי שהילד נרגע מדברים על מה הרגיש.
הגננת מספרת שהוא מרביץ בגן, מה עושים?
מתאמים עם הצוות תגובה אחידה, שואלים מתי זה קורה ומה קורה לפני, ומחזקים בבית מילים לרגשות. כדאי לברר אם יש טריגר קבוע, כמו מעבר, עומס או ילד מסוים.
האם עונש עוזר?
עונשים חריפים או השפלה לא נמצאו יעילים לאורך זמן. מה שעובד טוב יותר הוא עצירה עקבית, תוצאה קצרה וקשורה למצב, כמו הפסקת המשחק לרגע, והרבה תרגול של דרכים אחרות.
מתי כדאי להתייעץ?
כשההכאה נמשכת בתדירות גבוהה אחרי גיל חמש, כשהילד פוגע בכוונה ובעוצמה, כשהוא פוגע בבעלי חיים, או כשהאלימות מלווה בקשיים נוספים בשפה, בשינה או בקשר עם ילדים. רופא הילדים, יועצת הגן או פסיכולוג ילדים הם הכתובת.
✓ מקורות
- American Academy of Pediatrics, Effective Discipline to Raise Healthy Children, policy statement (2018)
- ZERO TO THREE, Toddlers and challenging behavior, resources for parents
- בית המשפט העליון, ע״פ 4596/98 פלונית נ׳ מדינת ישראל (2000), איסור ענישה גופנית של ילדים
- איגוד הפסיכולוגים בישראל, פסיכולוגיה התפתחותית, עקרונות מקצועיים
כל טענה עובדתית במדריך הזה נבדקה מול המקורות שלמעלה. מצאתם אי דיוק? כתבו לנו.
כך נכתב המדריך הזה
- ✓ מיפוי המלצות עדכניות מגופים מוכרים
- ✓ אימות כל טענה עובדתית מול המקור
- ✓ עריכה לשפה ברורה, בלי ז׳רגון
- ✓ סקירה מחדש אחת לחצי שנה
להמשך קריאה


